בלי עזה, אין טורקיה

ההתנצלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני טורקיה, בתיווכו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, נושאת בחובה אפשרות להפשרת היחסים בין ישראל וטורקיה ולשיפור הקשרים הקרובים עם ארצות הברית, אחרי שנים של חילוקי דעות על המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים. זהו צעד נוסף וחשוב בדרך להקטנת נזקיהן של ההגבלות על התנועה האזרחית לרצועת עזה וממנה, שהוטלו בעקבות השתלטות החמאס על עזה ב-2007. מדיניות הסגר סייעה לחמאס לבסס את שלטונו (שכן היא הפכה את תושבי הרצועה לעניים יותר ותלויים יותר במשרות ובסיוע ממשלתי), תרמה לבידודה הבינלאומי של ישראל, וכמובן, לקרע עם טורקיה. אולם היכולת להפיק תועלת של ממש מההישג הדיפלומטי הנוכחי תלויה בנכונותה של ישראל להמשיך במדיניות ההקלות על הסגר, שהזין את המתחים עם אנקרה מלכתחילה.

 

מאז אירועי המשט ישראל הסירה את רוב ההגבלות על כניסת סחורות לעזה, התירה כמויות קטנות של יצוא לחו"ל והגדילה במידת מה את מספר האישורים שהיא מנפקת למעבר בין עזה והגדה. מצרים, מצדה, פתחה את גבולה עם עזה ליציאת נוסעים לחו"ל, מהלך חיוני משום שישראל לא מאפשרת את הפעלתו של נמל ימי או נמל תעופה ברצועה. יובהר עם זאת, שישראל ממשיכה לאכוף איסור על יציאת סחורות המיועדות לישראל ולגדה המערבית, ומגבילה את התנועה בין עזה לגדה ל"מקרים הומניטריים חריגים". האיסור על תנועת סטודנטים מעזה לאוניברסיטאות בגדה פוגע במיוחד בנשים צעירות, כמו גם ההגבלות על הוצאת עבודות יד ומעבר של נשות עסקים.

גם אחרי ההסלמה בסוף השנה שעברה (מבצע "עמוד ענן"), נמשכה המגמה של הקלה בהגבלות התנועה. בעקבות הסכם הפסקת האש הורחבה גישתם של חקלאים לאדמותיהם הסמוכות לגבול עם ישראל, וישראל אף התירה לדייגים להפליג למרחק של עד שישה מייל מחופי רצועת עזה.

נתניהו הדגיש לפני ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טייפ ארדואן, שישראל הסירה רבות מן ההגבלות על כניסת סחורות לרצועה, וארדואן אף טען לאחר מכן שהובטחו לו הקלות נוספות. לאמירה טורקית זו אין אישור ישראלי, אולם דוברים ישראלים נופפו בהקלות שניתנו והדגישו כי הגבלת תנועה תיעשה אך ורק כדי להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל.

לכן תגובתה של ישראל לירי הרקטות מרצועת עזה בשבועות אחרונים מבלבלת כל כך. ביום ראשון השבוע, כמו גם לפני כשבועיים בזמן ביקורו של הנשיא האמריקאי, ירו חמושים מרצועת עזה רקטות לעבר יישובים ישראליים, תוך הפרה של האיסורים בחוק הבינלאומי על ירי מכוון או בלתי מובחן לעבר אזרחים. בתגובה סגרה ישראל את מעבר הסחורות לרצועה, הטילה הגבלות חדשות על תנועת פלסטינים לישראל ולגדה, וצימצמה שוב את האזור מול חופי עזה שבו מותר הדיג.

היתה זו הפעם השלישית בתוך קצת יותר מחודש, שבה ישראל הגיבה במוצהר לירי רקטות בידי חמושים על ידי חסימת התנועה של אזרחים תושבי עזה. בכך אימצה הממשלה מדיניות שגונתה על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ב-2007 כענישה קולקטיבית בלתי חוקית, ושטורקיה ובעלי בריתנו המערביים ביקרו כבלתי הומנית ובלתי יעילה.

ההגבלות המחודשות על תנועת אזרחים גם מעלות שאלות כלפי גורמים ביטחוניים ישראלים, שבירכו על הגישה המתירנית יותר כמועילה לישראל; מאז 2010 פקידים בכירים במשרד הביטחון הצהירו שוב ושוב שפעילות כלכלית בעזה מקדמת יציבות ומחלישה את כוחם של חמושים ואת שלטון חמאס ברצועה. רק בחודש שעבר ציין דוברו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף איתן דנגוט, שהצעדים שננקטו כדי להרחיב את היקף הסחורות הנכנסות לרצועה "מגדילים את ההכנסות לקופת הרשות הפלסטינית על ידי גביית כספי מכס ומסים אחרים", לעומת הסחורות שמגיעות דרך המנהרות, שאותן ממסה שלטון חמאס. נתניהו עצמו ציין ב–2010 שצעדי הענישה נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה עירערו את "העליונות המוסרית" של ישראל.

ישראל לא צריכה לסגור את המעברים לרצועה כדי להדגים לפלסטינים תושבי עזה שהיא מסוגלת לגבות מחיר על ירי רקטות נגד אזרחים ישראלים, שכראוי גונה כפשע מלחמה. אין עוררין על העליונות הצבאית הישראלית, על שליטתה המוחלטת במרחב האווירי ובמים הטריטוריאליים של עזה, כמו גם במעברים לגדה המערבית. אבל שנים של סגר הראו שכליאת אזרחים בעזה כולאת במקביל את ישראל במעגל של בידוד דיפלומטי. הבידוד הזה מצמצם את אופציות הפעולה המדינית שלה, גם כלפי רצועת עזה.

ביקורו של אובמה והסימנים המוקדמים לפיוס עם טורקיה מציעים דרך אחרת, מלאה באי־וודאות אך גם בהבטחה של תמיכה מצד בעלי ברית אסטרטגיים, בהתבסס על פתיחת דף חדש ביחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. ממשלתה הטרייה של ישראל תעשה בחוכמה אם תבחר בדרך זו.

עו"ד בשי היא מנכ"ל ארגון "גישה"

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.1989455

Tiny URL for this post:
 

This post is also available in: אנגלית