רוצה לחזור הביתה מעזה? תעברי בדיקת דם

 תושבת רחובות התאסלמה ועברה לרצועת עזה לפני 28 שנה. כעת היא מבקשת לבקר את משפחתה בישראל, אותה לא ראתה כבר עשור, אך המדינה מסרבת ודורשת ממנה להוכיח באמצעות בדיקה גנטית כי היא אכן העוזבת. אחותה: "אנחנו מתגעגעים אליה. היא הילדה הגדולה שהייתה הכל בשבילנו". משרד הפנים: יש לוודא את זהותה

ישראלית שגדלה ברחובות ומתגוררת בעזה כבר 28 שנה מנסה בשנה האחרונה להיכנס לארץ כדי לראות את בני משפחתה, אולם עד כה לא נשאו מאמציה פרי, מאחר שהמדינה לא משוכנעת בזהותה ודורשת שתעבור בדיקה גנטית. לאחרונה הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד שר הפנים, שר הביטחון ואלוף פיקוד הדרום, בטענה כי סירובה של המדינה מהווה פגיעה בחופש התנועה שלה.

 

תושבת רחובות התאסלמה ועברה לרצועת עזה לפני 28 שנה. כעת היא מבקשת לבקר את משפחתה בישראל, אותה לא ראתה כבר עשור, אך המדינה מסרבת ודורשת ממנה להוכיח באמצעות בדיקה גנטית כי היא אכן העוזבת. אחותה: "אנחנו מתגעגעים אליה. היא הילדה הגדולה שהייתה הכל בשבילנו". משרד הפנים: יש לוודא את זהותה

ישראלית שגדלה ברחובות ומתגוררת בעזה כבר 28 שנה מנסה בשנה האחרונה להיכנס לארץ כדי לראות את בני משפחתה, אולם עד כה לא נשאו מאמציה פרי, מאחר שהמדינה לא משוכנעת בזהותה ודורשת שתעבור בדיקה גנטית. לאחרונה הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד שר הפנים, שר הביטחון ואלוף פיקוד הדרום, בטענה כי סירובה של המדינה מהווה פגיעה בחופש התנועה שלה.

 העותרת, אם לשבעה, נולדה לטענתה ב־1965 ברחובות לאם יהודייה. בשנת 1983 המירה אמה את דתה לאסלאם בבית הדין השרעי ביפו, שבועיים לאחר מכן התחתנה הבת כמוסלמית בבית הדין השרעי ברמלה עם תושב פלסטיני מרצועת עזה. כשנתיים לאחר מכן עברה העותרת לרצועה עם בן זוגה, לקראת לידת בנה הראשון. כדי לקבל שירותי בריאות ברצועה נאמר לבעלה כי עליו להפקיד את תעודת הזהות הישראלית של רעייתו, ולאחר שעשה כן הונפקה לה תעודת זהות פלסטינית.

הפעם האחרונה שבה ביקרה בישראל הייתה בשנת 1999, ומאז היא לא יצאה את רצועת עזה ולא פגשה את משפחתה. בעקבות כך היא יצרה קשר עם עמותת "גישה" (מרכז לשמירה על הזכות לנוע), וזו פנתה בשמה למפקדת התיאום והקישור (מת"ק) עזה. שם נמסר להם כי פנייתה מטופלת על ידי גורמי הביטחון וכי עליה להתייצב לשיחה ביטחונית במעבר ארז כתנאי לכניסתה לארץ.

 בעקבות המלצת אנשי העמותה שלא להגיע לשיחה, מאחר ויש בכך לטענתם משום פגיעה בזכויות האזרח שלה, הפסיקה העותרת את תהליך הבקשה להיכנס לארץ. באוגוסט 2012 חידשה עמותת "גישה" את הבקשה במטרה לאפשר לה להיכנס לארץ וכדי שזיהויה ייערך באמצעות תעודת הזהות שהנפיק המינהל האזרחי. העמותה נענתה בשלילה ולכן פנתה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

 על פי תפיסת העמותה, מניעת כניסתה של האישה לישראל ודרישותיהם של השלטונות מהווים הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ממניעים שאינם ברורים. בעמותה טוענים כי על פי סעיף 6 ב' לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל". במת"ק טענו שיאפשרו לאישה להיכנס עם תעודת זהות ישראלית, אך הדבר כאמור אינו אפשרי מכיוון שהמבקשת הפקידה את התעודה כבר בשנות ה־80, כאשר נולד בנה הראשון.

"היא חסרה לנו"

בני משפחתה של האישה, שמתגוררים בשנים האחרונות ברמלה, חשים שהם חיים במציאות בלתי אפשרית שבה הם מופרדים ממנה ללא הצדקה. "התקווה תמיד קיימת. אנחנו מאמינים בתוך תוכנו שהדבר הזה יקרה", אמרה השבוע אחותה. "אמא שלי קיבלה את זה בצורה קשה. אנחנו מאוד מתגעגעים והיא חסרה לנו. לא ראיתי אותה למעלה מעשר שנים.

 "היא אחותי הבכורה, הילדה הגדולה שהייתה הכל בשבילנו. היא עדינת נפש, ילדה מיוחדת ומקסימה. מרים התחתנה בגיל צעיר מאוד, אחרי שהתאהבה בבעלה. בגלל שאבא שלי לא רצה לשבור לה את הלב הוא הסכים בזמנו שהיא תעבור לרצועת עזה. פעם היינו נכנסים לרצועה לבקר אותה. היינו נוסעים אליה בכל חג ושבת והכל התנהל בחופשיות. שבועיים אחרי החתונה שלי נכנסנו לעזה והגענו עד הבית של אחותי בליווי הצבא. מי האמין שיום אחד זה ייגמר?".

האחות הוסיפה: "אנחנו מוסלמים לכל דבר, אמא שלנו עברה את התהליך אצל קאדי ושייח' ואנחנו חיים כמוסלמים. לכולנו יש תעודות שהתאסלמנו אבל זו לא סיבה למנוע מאיתנו לראות אותה. אנחנו מרגישים שמושכים את העניין הזה (אישור הכניסה שלה) סתם וללא צורך".

 לא ראתה את משפחתה יותר מעשור. המחשה: (צילום: EPA)

לא ראתה את משפחתה יותר מעשור. המחשה: (צילום: EPA)

במהלך הדיונים בעתירה הציעה המדינה כי מרים תעבור בדיקה גנטית לשם זיהויה. הדבר עורר את כעסם של בני המשפחה ועורכי הדין. "אני לא חושבת שבדיקה

 

 

 

 

גנטית היא המפלט היחיד", טוענת אחותה. "מספר תעודת הזהות ותעודת הלידה עדיין קיימים במשרד הפנים. כל החיים שלה היו ברחובות וברמלה ואנחנו לא מבינים למה אנחנו צריכים לעבור את העינוי הזה. זה לא נשמע הגיוני, יש הוכחות ותמונות מהחתונה שלה ותמונות מהילדות, אדם לא משתנה בצורה כה משמעותית. בתור ילדים נטענו עצים ביער בגדרה עם השמות שלנו. עד היום קיים בארץ עץ על שמה, שורשיה כאן, אבל לא נותנים לה להיכנס.

 "הגשנו בקשה ב־1999 שאמא תיכנס לרצועה ותבקר אותה. יש לנו עוד הרבה בנות משפחה בעזה שנכנסות ויוצאות בלי בעיה, אחת מהן היא אחיינית של אבא שלי שבאה לבקר את ההורים והיא בקשר עם אחותי. זה לא אנושי להקשות עליה בצורה כזו. צריכים להבין שיש כאן געגוע, משפחה. לא ראינו אותה שנים ארוכות וזה בלתי נסבל".

אתם חושבים שהיא מצטערת שהיא עברה לרצועת עזה?

"לא שמענו מפיה הבעת צער או עצב, בגלל שיש לה משפחה, ילדים ובעל שהיא אוהבת. ייאמר לזכותה שהיא חיה חיים טובים, עם כל הקושי שבדבר, ואנחנו מבינים אותה. אבל יש לה זכויות מלאות, היא אזרחית המדינה. עצוב לי שהיא לא יכולה להיות איתי. עד עכשיו לא הבנתי מדוע נוצרו העיכובים. אין סיבה שמצדיקה להפריד בין בני אדם. אנחנו לא מבינים את המכשולים ואף אחד גם לא מסביר לנו. אין כאן שום צדק, פשוט מפרידים בין בני אדם וגוזרים עלינו חיים קשים מנשוא".

 עו"ד נעמי הגר, המייצגת את מרים יחד עם עו"ד שרי בשי ועו"ד קנת מן, אמרה השבוע כי לא מדובר במקרה יחיד: "עד כה סירבו למסור לנו את מספר הישראלים החיים בעזה ולנו אין מושג מה גודל הקהילה הזו. המקרה הזה אינו היחיד שבו אנחנו מטפלים, מה שברור הוא שההחלטה לבקש מכל ישראלי בעזה שלא נושא תעודת זהות לעשות בדיקות גנטיות היא מחרידה בעיניי.

 "זכותו של אדם להיכנס לארצו מוגדרת כזכות בסיסית. בעבר, כאשר חיילים ישראלים ישבו בעזה, המעבר היה פשוט. כך נוצרו גם קשרי נישואין בין נשים וגברים. רוב האנשים ויתרו על התושבות שלהם, הפקידו את תעודת הזהות במעבר או בלשכת האוכלוסין ובמקום זה עשו תעודה פלסטינית, אבל הם עדיין אזרחי ישראל. עכשיו החלו הגבלות ולא נותנים להם להיכנס לישראל. יותר ויותר ישראלים שחיים בעזה ביקשו שנעזור להם להיכנס ארצה למרות שזו זכותם.

 "בעקבות פניותינו החליט משרד הפנים להקשות את הכניסה, ומכיוון שלרובם הגדול אין תיעוד ישראלי השלטונות בארץ אמרו כי אינם יודעים מי הם ואמרו להם 'אתם תוכיחו מי אתם, תעשו בדיקות גנטיות'. האזרח מצפה שיהיו יחסי אמון בסיסיים בינו לבין המדינה, שלא כל שנייה יבקשו 'תוכיח שלא רימית, שלא גנבת, שאתה אזרח'".

 לדברי עו"ד הגר, העותרת מופלית לרעה מול פלסטינים רבים שנכנסים כל יום למדינה ללא אזרחות ישראלית. "אמרו לה בשנות ה־80 להפקיד את תעודת הזהות שלה ושלחו אותה לרצועה. עכשיו הם אומרים שהם לא יודעים מי היא. מי נתן לה תעודת זהות פלסטינית? מדינת ישראל. הרי כל תעודה שמונפקת, ישראל מאפשרת את הנפקתה. מדי יום נכנסים לארץ הרבה פלסטינים שאינם אזרחי ישראל, וכך נוצר מצב אבסורדי שבו פלסטיני יכול להיכנס משלל סיבות וישראלי לא יכול להיכנס ארצה".

 בקשה קיצונית

הפרקליטים טוענים כי הבקשה לעבור בדיקה גנטית קיצונית מדי ומציעים דרכים פשוטות יותר לאמת את זהותה של העותרת: "הדרך של הבדיקה היא האופציה הקשה מכולן. לא שאלו בני משפחה, לא תחקרו את העותרת, לא תישאלו ולא בדקו דברים אחרים ופשוטים כדי להוכיח את זהותה, וזה מקומם. מה הבעיה לבקש תמונות ילדות, לדבר עם שכנים? חסרים אמצעים? יש כל כך הרבה אפשרויות אחרות. יש כאן פגיעה בזכות היסודית שלה לראות את אמה. היא פנתה ומחכה יותר משנה".

 עד כה התקיים דיון אחד בעניין בבית המשפט, שבו השופטת רצתה להגיע לפתרון והפרקליטות הודיעה ביום חמישי האחרון שהם מוכנים לעשות לה תשאול במחסום ארז, אך הם רואים בתשאול רק את תחילת הדרך. "חבל שלא טרחו לחפש את תיקה בלשכת האוכלוסין", מסכמת עו"ד הגר, "אני חושבת שתוך שבוע עלינו להתייצב יחד, לעבור את התשאול ולאפשר לה להיכנס. היא סבלה מספיק. הייתי מצפה שהמדינה תאפשר לה להיכנס. כעת אנחנו מחכים להחלטת בית המשפט ונקווה שיהיה טוב".

 משרד הפנים: "הסוגיה נמצאת בדיון משפטי, ואין בכוונתנו לנהל דיון מעל דפי העיתונות אלא בבית המשפט. עם זאת נציין כי הסוגיה נסובה סביב וידוא הזהות שלה לשם כניסה לישראל, בהיעדר מסמכים מזהים ישראליים".

 פרקליטות מחוז דרום: "המדינה אינה כופרת בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס למדינת ישראל, אך יחד עם זאת מקרים של תרמית במעבר הגבול מעזה הם שכיחים והדבר כמובן מסוכן גם מבחינה ביטחונית. העותרת מבקשת להיכנס לישראל תוך שימוש בתעודת זהות פלסטינית, אך מסרבת לעבור תחקיר ביטחוני. אם הייתה מסכימה, יתכן שכבר היתה נכנסת זמן רב קודם לכן.

 "ב־13.3.13 התקיימה ישיבה במשרד המשפטים בה נדונו האפשרויות השונות ביחס לזיהוי העותרת. במהלך הישיבה הוחלט כי יעשה נסיון, כשלב מקדים, לזמן את העותרת לתשאול על ידי נציגי משרד הפנים בכדי לבחון האם התשאול יוכל לסייע בזיהויה של העותרת. נציגי העותרת הסכימו לעריכת התשאול האמור ובימים אלה נערכת המשיבה לביצועו".

 מפקדת תיאום וקישור במעבר ארז: "הנושא נדון בימים אלה בבית המשפט ועל כן אנחנו מנועים מהתייחסות".

 http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4358566,00.html

Tiny URL for this post: