עדות מתוך עזה

דר' מונא אל-פארא, חברת הועדה המייעצת של תיבת עזה

שמיני ביולי 2014

אתמול בלילה תוך כדי המתקפה הצבאית הישראלית על עזה מהים, האוויר ובאמצעות הפגזות ארטילריה, מאות ואלפי ילדים לא יכלו לישון תחת גגות הפח של בתיהם, כשהם נאחזים בהוריהם, בוכים, מפוחדים. עוצמת ההפגזות הורגשה בחוזקה בכל רחבי הרצועה מהצפון עד הדרום, ממזרח למערב. היו לפחות 100 התקפות.

בעזה, אין לנו מקלטים להמלט אליהם, בזמן התקפה.

התקפות אלו מתווספות למצב הכלכלי המתדרדר. בדיוק עכשיו בזמן הרמדאן, חודש הצום, ומספר הולך וגדל של משפחות מתקשה להשיג מזון בסיסי, השרדות היא מאבק מתמיד.

אני פונה לאנשים המתבוננים מהחוץ להפעיל את מצפונם ולא לעבור בשתיקה על מה שקורה לעם הפלסטיני שוב מול עיני העולם. זו לא בקשה לצדקה, מדובר בסולידריות עמנו במה שאנחנו נאלצים להתמודד איתו, לא רק תחת התקפה רצחנית זו, אלא יום-יום במשך שנים.

אלפי עובדי ציבור לא יכלו להגיע לבנקים כדי לקבל את משכורתם. אני יודעת שהמשכורות מושפעות מבעיות פנימיות בין הפתח לחמאס, אבל התוצאה היא מחסור קשה – בינתיים הפצצות ממשיכות ליפול על ראשינו. הרגשת חוסר הביטחון מטילה צל כבד על כל האוכלוסיה.

המבצע הצבאי ממשיך לאיים בהתרחבות בימים הקרובים ואין חדשות לגבי שביתת נשק.

לפני ההתקפה הרשויות המקומיות הזהירו אנשים מלשחות בים (פעילות הפנאי היחידה עבור אוכלוסיה של 1.7 מיליון בני אדם, רבים מהם ילדים) בשל הזיהום הגבוה במי שופכין. הרשויות נאלצו להזרים אותם ישירות לים, מכיוון שלא עומד לרשותם דלק מספיק כדי לשאוב אותם למתקני הטיהור.

תשעים וחמישה אחוז מהמים אינם ראויים לשתייה.

אחוז האבטלה עומד על חמישים וחמישה.

רוב מקומות העבודה אינם קבועים ולרוב השכר זעום עד לא קיים, אין כלכלה אמיתית.

שבעים אחוז מהאוכלוסיה נמצאים בסכנת רעב.

בארגון שלנו, האגודה למען ילדים במזרח התיכון, אנחנו ממשיכים להפעיל מערכות לטיהור מים בבתי הספר ובגנים, כדי לספק מי שתייה נקיים לאלפי ילדים פלסטינים. למרות חופשת הקיץ, לקהילה יש גישה למתקנים שלנו בבתי הספר.

בשל הבנתנו העמוקה של המחסור במתקנים לפעילויות פנאי עבור ילדים פלסטינים בכלל ובמיוחד בזמנים קשים אלו, אנחנו ממשיכים בפעילות. חשוב לנו להבטיח שהפעילויות החינוכיות, פעילויות הבידור והפנאי שלנו יחד עם שותפינו בקהילה, ימשיכו להתקיים כדי לעזור לילדים כשהם זקוקים להן ביותר, כדי להסיח את דעתם מההפגזות הליליות. התמיכה לנו אנו זוכים ממכה כדי להמשיך בפעילויות הללו בצפון, מרכז ודרום רצועת עזה, חשובה ביותר במיוחד עכשיו.

אנו עוזרים ותומכים לא רק בילדים, אלא דואגים גם לאמהות, באמצעות קורסים פסיכולוגיים בכל רחבי הרצועה. הקורסים מלמדים את הנשים על משמעות הטראומה ומכשירים אותן להתמודד עם המשפחה והילדים בתקופות משבר.

מרכזי בריאות שונים הכריזו לא מזמן על צורך בציוד חרום נוסף, שהמחסור בו היה קיים עוד קודם בשל סגירת הגבולות והמצור על עזה. למזלנו בדיוק לפני ההתקפה הצליחה מכה להעביר אל חברת הסהר האדום משלוח שכלל תרופות נדרשות.

הצוות של מכה יחד עם ארגונים הומניטריים וארגוני בריאות בעזה מתמודדים עם מצב לא פשוט. אנחנו נמצאים בסכנה פיזית וסובלים מחוסר שינה. אנחנו עובדים קשה כדי לתמוך באנשים בימים קשים אלה.

הרחובות של עזה ריקים, מכוניות בודדות עוברות פה ושם, ישראל ממשיכה עם מדיניות החיסולים הממוקדים שלה וכן עם הריסות הבתים על ידי הפצצה מהאויר. בזמן האחרון בהתקפות היכו באזורים של אוכלוסיה אזרחית וגרמו לפציעות רבות מספור. זה מקשה על החיים של כולנו כאן בעזה, שכן רוב האנשים גרים בצפיפות רבה.

הם פוגעים במטרותיהם, אך אזרחים חפים מפשע משלמים מחיר כבד. יש לנו 18 נפגעים עד כה ומספרם גדל. בעוד אני כותבת שורות אלה, חדשות ממשיכות להגיע – מכונית סבלה פגיעה ישירה ממש עכשיו ויש ארבעה הרוגים. זה קרה ברחוב ווהדה, אזור של שוק בו מתקבץ קהל רב ויש ידיעות על פצועים רבים. בדיוק חזרתי ממשרדי הסהר האדום, שם החיים משותקים, במהלך הנסיעה ברכב חששתי מהתקפות על כל רכב בתנועה. אנחנו שומעים הפצצות סביבנו כל הזמן. אין מקום בטוח, אין רחוב בטוח.

אני פונה לאנשים המתבוננים מבחוץ להפעיל את מצפונם ולא לעבור בשתיקה על מה שקורה לעם הפלסטיני שוב מול עיני העולם. זו לא בקשה לצדקה, מדובר בסולידריות עמנו במה שאנחנו נאלצים להתמודד איתו, לא רק תחת התקפה רצחנית זו, אלא יום-יום במשך שנים.

מאמצים קטנים וגדולים ליצור תנועה בינלאומית מאסיבית הינם הדרך היחידה להפחית את היקף הזוועה והאבדן אותם חווים הפלסטינים של עזה, בין אם אלו הפגנות, לחץ פוליטי, חרם או על ידי הגברת קולנו והשמעת העדויות שלנו ממתחת לפצצות, שכן מילותינו לא יגיעו רחוק ללא עזרתכם.

בניגוד להגדרה של כלי התקשורת הזרים, זו אינה מלחמה או מבצע צבאי, אלא עונש קולקטיבי והתקפה רצחנית כנגד העם הפלסטיני שחוזרת על עצמה, וכמו תמיד אלו האזרחים החפים מפשע והשכבות הפגיעות ביותר באוכלוסיה שמשלמים את המחיר.

Tiny URL for this post:
 

This post is also available in: אנגלית, ספרדית, יוונית